שני, 19 נובמבר 2018
  • הרצאות - "מסעות במילים ומצגות"
    המתארות מסעות שטח, חוויות, מפגשים עם תרבויות ואנשים...
  • טיולי ג'יפים בירדן
    בנהיגה עצמית בואדי רם פטרה קע' ג'עפר דיסה ועוד..
  • טרקים ומסעות שטח ברחבי העולם..
    טרקים בחו"ל וטיולים בארץ רב יומיים וחד יומיים..
  • טיולי ג'יפים בישראל
    טיולי ג'יפים לבעלי ג'יפים ובני משפחותיהם -חוויה מגבשת למשפחה..
  • טיולי ג'יפים בחו"ל
    בנהיגה עצמית.. חוויה מעצימה לכל חובבי טיולי שטח ואתגר..
Close
I'm not a robot
 
 
 

יהודה ואדום בנגב

יהודה ואדום בנגב
שיחה: עם פרופ' יצחק בית-אריה, ארכאולוג. עמית מחקר במכון לארכאולוגיה ומרצה בחוג לארכאולוגיה של אוניברסיטת
תל-אביב. חפר בדרום-סיני (שם גילה יישובים כנעניים מתקופת הברונזה הקדומה ב'),
וכן בערבה, בהר-הנגב, בבקעת באר-שבע/ערד, תל עירא, חורבת עוזה וחורבת קיטמית.

 מקובל כיום לזהות את "ארץ אדום" בבמת ההר שממזרח לערבה, אך מספר ניכר של מקורות מקראיים מזהים אותה משתרעת על-פני הר-הנגב הדרומי: בפרשת מסע המלכים (בראשית, יד, 7) מזוהה אזור קדש-ברנע כמרחב עמלקי: "...ויבואו אל עין משפט היא קדש ויכו את כל שד
ה העמלקי..." ועמלק הוא, כידוע, נכדו של עשו בן יצחק. בהגיע בני ישראל לאזור קדש (במדבר, כ, 16), שולח משה שליחים אל מלך אדום: "...הנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך..."

"וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכום ויכתום עד חרמה..." (שם, יד, 45).
"...ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר... על שפת ים-סוף בארץ אדום..." (מלכים א, ט, 26).
"ואדומים באו אילת וישבו שם עד היום הזה..." (מלכים ב, טז, 6), ועוד - -

שאלה:
מהי התפרשות הממצא הארכאולוגי של התרבות האדומית משני עברי הערבה?
בית-אריה: אנחנו מתבססים על כלל החומר שנתגלה בחפירות ארכאולוגיות ופורסם עד היום. נקודת המוצא שלנו היא ארץ אדום המסורתית שממזרח לערבה, מדרום לנחל זרד (ואדי חסא) ועד ממזרח לראש מפרץ אילת בדרום. אזור זה נסקר באמצע שנות ה30- על-ידי הארכאולוג נלסון גליק, אשר חפר גם בתל חלייפה על חוף המפרץ. בשכבה 4 הוא חשף מכלול קרמי ייחודי, שאותו אפיין כ'אדומי', וזיהוי זה נתקבל על-ידי הקהילה המדעית. גליק תיארך את הקרמיקה הזאת למאות 6-8 לפה"ס. כיום אנחנו יכולים לדייק יותר ולתארך אותה בעיקרה למאה ה7-.
במשך השנים מאז התרחב המחקר הארכאולוגי בארץ אדום, בעיקר על-ידי הארכאולוגית הבריטית קריסטל בנט, שחפרה את בוסיירה (בצרה המקראית), אום אל-ביארה וטוילאן. בחפירות אלו זוהתה במובהק קרמיקה אדומית זו, העשויה באבניים, ובחלקה עם עיטורים גיאומטריים ייחודיים, צבועים בעיקר שחור על רקע אדמדם. חלק אחר של הקרמיקה האדומית הוא ללא עיטורי צבע, אך מעוטר בזיזים משולשים המאפיינים קערות וכלי מקור. אופייניים למכלול זה סירי בישול מטיפוס מיוחד, המהווים מגדיר של התרבות הזאת.
את מציאותה של קרמיקה זאת התחלנו לזהות בחפירותינו באתרים ביהודה הדרומית ובנגב. בעיקר בבקעת באר-שבע, בערד ובנגב המערבי. בתל מלחתה, למשל, שנחפר על-ידי מ. כוכבי, כולל הממצא הקרמי 30% של חומר אדומי! המתוארך למאה ה7- לפה"ס. קרמיקה אדומית מופיעה בתל ערוער, בתל עירא, בתל משוש ובמצודת עוזה. חרסים מעטים ממנה ושני סירי בישול שלמים מצאתי לאחרונה באוסף הכלים של השכבות המאוחרות בתל ערד, שי. אהרוני לא הבחין בהם. כלים אדומיים שלמים נמצאו על-ידי ר. כהן בחפירותיו בתל קדש-ברנע. כן נמצאו מעט חרסים כאלה בחפירות בתלי שרע, הרור וג'מה שבנגב המערבי. בממצא הקרמי שהובא לאחרונה מאתר שנחפר בעין-חצבה שבערבה הצפונית, אני מזהה סיר בישול אדומי שלם. עשרות סירים אדומיים כאלה נמצאו לאחרונה בחפירותינו בחורבת קיטמית, בתוך מכלול קרמי אדומי ברור, מעורב בקרמיקה יהודאית.
 
שאלה: איך גילית את חורבת קיטמית?
בית-אריה: האתר נתגלה על-ידי חוליית הסקר שלנו בשעה שהג'יפ שלנו טיפס על גבעה מבותרת ושטוחה, המצויה במרחק של כ7- ק"מ ממזרח לתל-עירא והמתנשאת מעל בקעת מלחתה. בשיאה של הגבעה הזדקרו חורבותיו של אתר קטן. התקדמנו לעברו וכאשר עצרנו את הרכב סמוך אליו, הבחנו בכמות גדולה של חרסים מסוף התקופה הישראלית, פזורים על-פני השטח, ובהם גם חרסים אדומיים. אך ההפתעה הגדולה הייתה כאשר הבחנו וליקטנו מעל-פני השטח שברים רבים של צלמיות חרס ותבליטים, שלא דמו לשום דבר מהדברים שהכרנו עד אז. הייתה זו הפעם הראשונה בעבודתי הארכאולוגית שנתקלתי בממצאים כאלה. לא היה לנו ספק, שגילינו אתר פולחני...
סביבות: על מה מבוסס זיהויו של האתר כמקדש אדומי?
בית-אריה: הוא ממוקם על ראש גבעה הזרוע סלעי צור,(1) כ10- ק"מ מדרום לתל ערד, המתנשאת וצופה על שטח נרחב. הוא איננו כולל מבני מגורים, אלא שני מבנים בעלי תכנית ייחודית ופריטי בנייה שאינם ידועים במבני מגורים. מחוץ למבנים נחשפו במה, מזבח ומצבה. אך הגורם המכריע בזיהויו כפולחני הוא שפע צלמיות החרס שנתגלו על-פני השטח ובחפירה עצמה.

שאלה:
האם מדווחת קריסטל בנט על צלמיות כאלה בחפירותיה?
בית-אריה: לא. פרט לשתי צלמיות מטיפוס הצלמיות הקטנות, המראות דמיון אמנותי-סגנוני לאלה של קיטמית. צלמיות דומות נוספות מעבר-הירדן מצויות באוספים פרטיים של קציני הלגיון.
סביבות: מה גובה הקירות שנחשפו? האם היו אלה מבנים מקורים? מה הייתה שיטת הקירוי שלהם?
בית-אריה: גובה הקירות שנחשפו הוא כמטר אחד. המבנים היו כנראה חד-קומתיים, בנויים אבני צור וקירטון.(2) הם היו מקורים להערכתנו, אך לא גילינו בשכבת השריפה פחמי עץ שיעידו על חומרי קירוי ברורים. היו אלה, כנראה, תקרות של קורות עץ דקות, סכך ענפים וטיט מהודק מעליהם. ואילו בחצר הפתוחה, על-גבי הסלע החשוף ועליו שפע של צלמיות, גילינו במה רבועה בנויה אבן, שמידותיה 1.00x1.25 מ' וגובהה 0.30 מ'. בשכבת האפר הדשן, שהצטבר במבנה סמוך לבמה, נמצאו עצמות רבות של מעלי-גירה קטנים - עיזים וכבשים, ובהן פה ושם סימני נגיסה. נראה, שנערכו כאן סעודות קרבן חגיגיות.

שאלה: האם מצטייר מקדש קיטמית כמרכז פולחני במרחב של מגדלי מקנה אדומיים בנגב הצפוני? מרחב רעייה אדומי זה חופף את מרחב השליטה היהודאי של מצודות ערד ועוזה, של ערוער, מלחתה, משוש ועירא. איך אתה פותר את הסתירה הזאת?
בית-אריה: זאת שאלה קשה. כאן אנחנו ניגשים להפקת משמעויות היסטוריות מן הממצא הארכאולוגי. אני יכול לומר בוודאות, שקיטמית הייתה מקדש אדומי במאה ה7- לפה"ס ובראשית ה6-, וכי מקדש זה ממוקם בלב-לבו של מרחב יהודאי מיושב באותה תקופה. אינני יכול לקבוע בוודאות כמה עשרות שנים תיפקד מרכז פולחני זה ומתי בדיוק בתוך המאות ה6-7.
יתכן שתקופת פעילותו נמשכה גם אל מעבר לחורבן בית ראשון בירושלים על-ידי הבבלים (586 לפה"ס). כשאני מחפש הסבר לקיומו של מקדש זה, המוקף מאחזים יהודאיים איתנים, אני בבעיה.
חשבתי על שלוש אפשרויות: אפשרות אחת היא, שזהו מקדש ששירת אלמנט אדומי שהיה נוכח בבקעת באר-שבע באותה תקופה, כישות אתנית בצידם של היישובים היהודאיים ונמהל בהם במידה מסוימת. בממצא כתוב שנתגלה בחפירות באזור, מופיעים שמות אדומיים. אכלוסיה אדומית בנגב הצפוני, כנראה של מגדלי מקנה (שכן יישובים אדומיים איננו מוצאים), אשר חילקה את שטחי המרעה (דירה בערבית) עם מגדלי המקנה היהודאיים, ואשר בסיסי הקבע שלה היו ממזרח לערבה.
אך לאור הכתוב המקראי, המגלה עוינות ושנאה עזה בלתי מתפשרות ובלתי מתרככות כלפי אדום, יהיה דו-קיום משוער זה מנוגד למקורות המקראיים, המקובלים עלינו כמהימנים.
אפשרות שנייה היא, שהיה זה מקדש יהודי לאלוהי אדום, שהופעל על-ידי כוהנים אדומיים לקהל מאמינים יהודים מיישובי הסביבה. מיקומה של קיטמית מתאים בהחלט לפסוק: "...על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן..." (מלכים ב, טז, 10). בספר דברי הימים כתוב על המלך אמציה, עם שובו "...מהכות את אדומים ויבא את אלוהי בני שעיר ויעמידם לו לאלוהים ולפניהם ישתחווה ולהם יקטר" (שם, כה, 14).

 שאלה: זהו פוליתאיזם של ממלכת יהודה...
בית-אריה: אך קשה לנו לתאר את קיומו הבלתי מופרע של מקדש זה, שלא ניכרים בו סימני חורבן מובהקים וכליה מוחלטת לאחר הרפורמה של המלך יאשיהו (609-639 לפה"ס), אשר עליו נכתב שטיהר "...את יהודה ואת ירושלים מן הבמות והאשרים והפסילים והמסכות..." (שם, לד, ).
והאפשרות השלישית היא, שעלינו לדחות כרונולוגית את קיומו של המקדש הזה לתקופה שלאחר יאשיהו - סוף המאה ה7- וראשיתה של המאה ה6- לפה"ס - תקופתם של המלכים יהאחז, יהויקים, יהויכין וצדקיהו, ואולי אף לתקופת השלטון הבבלי בארץ, ולהבינו כמקום פולחן של אדומים בשטח יהודאי שנתפס על-ידם בכוח בשעה שממלכת יהודה הייתה עסוקה בהגנת ירושלים. או שאזור זה נמסר לידיהם על-ידי הבבלים לאחר נפילת יהודה. כך או כך, קיומו של מקדש אדומי בנגב יכול להתקבל על הדעת רק כתוצאה מנוכחות אדומית אתנית ומדינית.

שאלה: המועמד הרציני ביותר לממש שליטה יהודאית בנגב הצפוני במאה ה7- לפה"ס הוא המלך מנשה (מ697- עד 642 לפה"ס). ספר מלכים ב', שנכתב על-ידי מקור כוחני, מקדיש כמעט פרק שלם לחטאיו הפולחניים של מנשה (פרק כא), ואף לא מילה אחת לפועלו הממלכתי במשך 55 שנות שלטונו. בספר דברי הימים ב, לג, 14, מוקדש לו פסוק אחד "...וישם שרי חיל בכל הערים הבצורות ביהודה..."
מהו ההיבט הארכאולוגי על נגב יהודה במאה ה7- לפה"ס? באיזו מידה, כארכאולוג, אתה יכול לחזק או להפריך את נוכחותו של מנשה בנגב?
בית-אריה: אכן, על יאשיהו אנו קוראים הרבה יותר. המקרא אמנם מבליט את הרפורמה הדתית שלו, אך בפסוקים כמו מלכים ב, כג, 4, 51; יז, 28; ובדבה"י ב, לד, 7-6, חבויים פרטים על היקפה הרחב של ממלכתו. יש חוקרים הנאחזים בתוצאות החפירות במצד חשביהו, על שפת הים מצפון לאשדוד, אתר המתוארך לימי יאשיהו, ומסיקים מהן עדות להתרחבות ממלכתו עד לים, מצפון לממלכות הפלשתיות (השערה זו נדחתה לאחרונה על-ידי נ. נאמן).

שאלה: רודולף כהן מתאר בחפירותיו בתל קדש-ברנע שלוש מצודות יהודאיות זו על-גבי זו. אחת מהן מן המאה ה10- המיוחסת על-ידו לשלמה, ושתיים מן המאה ה7-. האם נכון יהיה לשייך את המצודה השנייה למנשה ואת השלישית, העליונה, ליאשיהו?
בית-אריה: כן, זה יכול להתיישב. תופעה זו אני חושף בתל עירא: שתי שכבות אכלוס יהודאיות מן המאה ה7- לפה"ס. שיוכו לשני מלכים אלה נראה לי סביר.

שאלה: אם לשוב לנושא הדו-קיום היהודאי-אדומי בערבה ובנגב, משיחות עם חוקרי מקרא אנו מבינים כי ספרי בראשית, במדבר ויהושע מלאים יסודות מאוחרים, אשר שולבו בעריכה המאוחרת של נוסח המקרא הסופי בתקופת בית שני.(3)
בספר בראשית מופיעים קנז ועמלק באילן היחס של אדום (שם, לו, 12-11 ועוד). בספר במדבר מופיע כלב בן-יפונה הקניזי-אדומי כנציגו של שבט יהודה (שם, לב, 12), ובספר יהושע הוא המתנחל בחברון וסביבותיה. קרובו עתניאל בן קנז האדומי הוא השופט הראשון בתולדות עמנו. נראית האפשרות, שבמקורות מקראיים אלו משולבות מסורות קדומות ומעורפלות מאד עם ביטויים מאוחרים לנוכחותם הגוברת של אדומים בנגב ובהר חברון בתקופת גיבושו הסופי של הנוסח המקראי, וכי נוכחות זו היא ראשיתה של 'אדומאה' מן התקופה ההלניסטית.
פלביוס מזהה את הר חברון כארץ אדום "...ככה עלי בידי שמעון (בר-גיורא) לבוא בגבול אדום... הוא התנפל פתאם על העיר הקטנה חברון..." ('מלחמות היהודים' ד, ט, ז).
באיזו מידה יכול להוות מקדש קיטמית תחנה בתהליך החדירה האדומית אל הנגב הצפוני ואל הר חברון במאה ה7- לפה"ס?
בית-אריה: הדו-קיום הזה ראשיתו עוד בסוף האלף השני לפה"ס. אדומים מתועדים כיורדים למצרים כבר בפפירוס אנסטאסי 6 מן המאה ה13- לפה"ס. הערבה, הר-הנגב והנגב הצפוני, היוו בכל התקופות האלה מרחב של מגדלי מקנה שמיים, אשר היחסים ביניהם ביטאו יחסי כוחות משתנים, חדירה ונסיגה, שביתות נשק, קרבות, בריתות וחיסול חשבונות. כפי שאי-אפשר לציין גבול מדיני ואתני ברור בין יהודה ואדום באזורי הערבה והר-הנגב, כך יקשה להניח שלא הייתה מזיגה אתנית מסוימת בין שני העמים, כמצוין במקרא. מקדש קיטמית משמש כעדות מוצקה לחדירה אדומית לנגב בשלהי התקופה הישראלית או בראשית התקופה הבבלית, ושליטתם על מזרחו.

שאלה:
יתכן שביטוי למציאות ניידת זו מתוארת בדברי הימים א, ד: "...בני שמעון... וישבו בבאר-שבע ומולדה וחצר שועל... ומהם... הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם...". היבט אחר שלה, ברית התקפית של ישראל-יהודה-אדום נגד מואב, מתוארת במלכים ב, ג.
בית אריה: ספרות הנבואה מסוף תקופת בית ראשון מלאה רגשי שנאה ונקם נגד יסודות אדומיים, שהרחיבו את אחיזתם ושליטתם בדרום יהודה עם דעיכתה, הרחיבוה עד אזור השפלה הדרומית ואף השתתפו, לפי אחד המקורות, בשריפת בית-המקדש בירושלים.
"...בן אדם, שים פניך על הר שעיר והנבא עליו... הנני אליך הר-שעיר ונטיתי ידי עליך ונחתיך שמה ומשמה... יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל... בעת אידם..." (יחזקאל, לה, 5-1).
"...זדון לבך השיאך שכני בחגווי סלע מרום שבתו, אומר בלבו מי יורידני ארץ. אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קינך משם אורידך... והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו... מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם... ביום עמדך מנגד... ונכרים באו שעריו ועל ירושלים...
גם אתה כאחד מהם... אל תשמח לבני יהודה ביום אבדם... והיה בית-יעקב ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו... ולא יהיה שריד לבית עשו..." (עובדיה, א).
בספר עזרא החיצון, הכתוב יוונית, שלא נכלל בתנ"ך, בפרק ד, פסוק 45, כותב זרובבל לדריווש מלך פרס "...ואתה נדרת לבנות אשר שרפו בני אדום כאשר נחרבה יהודה בידי הכשדים...".

שאלה: האם החריב נבוכדנאצר גם את אדום?
בית-אריה: כיום, בטרם נתפרסמו סיכומי חפירותיה של קריסטל בנט, לא נוכל עדיין לענות על שאלה זו. אך ראוי לשים לב לדברי יוסף בן מתתיהו (קד, י, ט, ז), לפיהם ממלכות עמון ומואב הגיעו לקיצן במסע נבוכדנאצר בשנת 586 לפה"ס. אפשר להניח, שגם גורלה של אדום היה כזה באותו מסע, או שקיצה בא כתוצאה מלחץ של שבטי מדבר ערביים, שמאוחר יותר מוכרים ביניהם הנבטים, שהתיישבו בארץ אדום ובהר-הנגב במאות השנים האחרונות שלפני הספירה.
(1) תצורת מישאש מגיל סנון עליון.
(2) תצורת מנוחה, גיל סנון תחתון, הנמצאת מתחת לצור מישאש.
(3) ראה שיחות עם פרופ' אלכסנדר רופא ב'סביבות' 5, 12; ועם פרופ' מרדכי כוגן ב'סביבות' 17-16.

למידע נוסף מלאו פרטים

Please, enter your name
Please, enter your phone number
Please, enter your e-mail address Mail address is not not valid

הצטרפו לרשימת התפוצה

photovisi download 6

 

 

 

 

 

 

עדכונים בעמוד הפייסבוק

הרשמה לניוזלטר ועדכונים

הצטרפו לרשימת התפוצה ותקבלו עדכונים.

לפרטים ומידע נוסף

Please, enter your name
Please, enter your phone number
Please, enter your e-mail address Mail address is not not valid

הספר סביבה אנכית - להורדה

kricha front